מהי רפואה מגדרית?

פרופ' גלזרמן, נשיא החברה הישראלית והבינלאומית לרפואה המגדרית

מדוע הרפואה המגדרית כה חשובה?

 

ההבדלים הביולוגיים בין נשים וגברים הם משמעותיים כמעט בכל מערכות הגוף. התקף הלב למשל שונה לעתים קרובות אצל נשים וגברים ומחייב גישה מערכתית שונה – משלב האבחון, דרך שלב הטיפול האקוטי ועד הטיפול התרופתי המשמר. הדעה הרווחת היא שמחלות לב הן נחלת הגברים ולא של הנשים. זה נכון עד לגיל המעבר, אך כיום בעקבות הארכת תוחלת החיים, מהווים התקפי לב ומחלות כלי דם את גורם המוות העיקרי בקרב נשים, ויותר נשים מתות מהם מאשר מכל מחלות הסרטן גם יחד. דוגמא אחרת מתייחסת למוח. נשים מייצרות פחות סרוטונין (חומר נוגד דיכאון) ותרופות נגד דיכאון בנשים וגברים אמורות להיות שונות. מערכת ה-P450, שאחראית לסילוקן של רוב התרופות מהגוף, יעילה הרבה יותר אצל נשים מאידך השהות במערכת העיכול של תרופות וגם של מזון היא פי שניים בקרב נשים מאשר בקרב גברים. נתונים אלה חייבים להשפיע על מינון תרופות רבות  כמו אנטיביוטיקות מסוימות, סטרואידים, תרופות נגד יתר לחץ דם.

 

האם הרפואה המגדרית היא בעצם גרסה משופרת של רפואת נשים?


כלל וכלל לא. נכון הוא שיש צורך גדול והכרח להעמיק במחקר אודות מערכות הגוף הנשי על מנת לתאם שיטות אבחון וטיפול. אך יש להבין  כי הנשים הן לא היחידות שקופחו עקב חוסר ההבנה של ההבדלים הביולוגיים בין גבר לאשה. יש מחלות המוגדרות כ"נשיות" בשל שכיחותן הגבוהה אצל נשים (אוסטיאופורוזיס למשל), אך גם גברים לוקים בהן, ומאחר שהמחקר במחלות אלה נעשה לרוב בקרב נשים בלבד, יש מחסור בידע בנידון לגבי גברים  ומכאן קושי באבחון ובטיפול נכונים.

 

האם רפואה מגדרית היא  דיסציפלינה חדשה ברפואה?


ממש לא. הרפואה המגדרית אינה דיסציפלינה רפואית בפני עצמה. היא כלי שאמור לשמש לשיפור כל הדיסציפלינות הרפואיות. הרפואה המגדרית עוסקת כעקרון באיכות הרפואה. כל תחום רפואי שיכיר בהבדל בין נשים וגברים ויבטא זאת בגישה המחקרית והטיפולית – יוכל לספק רפואה טובה יותר ונכונה יותר.

 

האם הרפואה של היום לוקחת בחשבון שיש הבדלים מהותיים בין גבר לאשה במערכות הגוף השונות?

 

לרוב לא. הנה נתון: שני שלישים מן המחלות הפוגעות בשני המינים – נחקרו בגברים בלבד. מרבית התרופות נוסו על גברים בלבד. כתוצאה מכך הרפואה מטפלת לרוב בנשים על בסיס ההנחה שלמין האדם אין חשיבות בהקשר זה. האפליה שנוצרה מקורה בכוונה הטובה להגן על הנשים, וזאת כתגובה לשתי טראומות גדולות שפקדו את עולם הרפואה באמצע המאה הקודמת:   בשנות ה- 50 נצפתה שכיחות גבוהה  של שינויים אנטומיים והתפתחות ממאירה במערכת איברי מין של  צאצאי אמהות שנטלו במהלך הריונן טיפול ב- DES  נגד דימום. בשנות ה-60 התרחש האסון הידוע כ"ילדי התאלידומיד" – ילדים שנולדו עם עיוותים קשים בגפיים כתוצאה מטיפול בתאלידומיד – תכשיר נגד בחילות שלקחו אמותיהן בזמן ההריון.  בעקבות אירועים אלה  הפסיקו למעשה בשנות השבעים של המאה ה20  לשתף נשים במחקרים קליניים, ורק לאחר מספר עשורים הוחל בדיונים בין הגורמים הרלוונטיים בארצות הברית, עד לחקיקתן של תקנות שמחייבות להחזיר את הנשים לאוכלוסיות המחקר. אך השינוי בתקנות עדיין לא חולל את השינוי בגישת החוקרים.  היום, עדיין  מעל 75% מעבודות מחקר מתבססות שוב על ניסויים בקרב גברים בלבד.  זאת ועוד, מכיוון שהמחקר הקליני - ובמיוחד המחקר לפיתוח תרופות - נמשך שנים רבות, הרי שהיום אנחנו עדיין מבססים את השימוש בתרופות על "ידע ישן".

 

היכן עומדת ההתפתחות של הרפואה המגדרית כיום?


הרפואה המגדרית כבר פה.  הצעדים הראשונים לקראת אימוץ הרפואה המגדרית כבר נעשו. בדומה להתארגנות שלנו בישראל, יש כבר מרכזים דומים   בארה"ב, גרמניה, שבדיה, איטליה ויפן. במרכזים גדולים ומכובדים בעולם מתעצם המחקר בנדון. בחלק מהאוניברסיטאות, וגם באוניברסיטת תל אביב, הרפואה המגדרית היא כבר חלק מתוכנית הלימודים בפקולטה לרפואה.

האתר מעודכן נכון לתאריך:  13/08/2017 8:00:04 PM
עבור לתוכן העמוד